יקב אלונה – סיפור על אהבה ויין, אוגוסט 2007, אכול ושאטו
סיפורו של יקב אלונה במושב גבעת נילי – בלב הפרובנס הישראלי של השומרון, דרום מזרחית לזיכרון יעקב, הוא סיפורן של שתי משפחות: אזולאי ורבאו.
פרופ' מיכה רבאו הוא כירורג ידוע מבית החולים איכילוב, ורעייתו ד"ר אילנה רבאו היא רופאת נשים. ממשפחת אזולאי אנו פוגשים ביקב בסמוך לבית המשפחה במושב את פני ואלי – חקלאים ואנשים רבי קסם.
אלי הגיע למושב כילד בשנת 1954, עם עליית המשפחה ארצה מקזבלנקה שבמרוקו. האבא עסק בתחום ההנעלה ותפירת כדורי רגל, והמשפחה הגיעה לכאן בזכות הדוד שעלה לפני קום המדינה, ומהאניה הביאו אותה לגבעת נילי.
כל השנים עוסקים האזולאים בחקלאות ומגדלים פירות נשירים: אפרסק, משמש, נקטרינה, וענבים. אלי סיים סמינר למורים לפני הצבא, סירב להצעה להיות מורה במקום לשרת בצבא, התגייס לצנחנים ואף שירת בקבע. עם השחרור חזר אלי למושב בסוף מרץ 75, ובתחילת אפריל התחיל את עבודתו כרכז חינוך. ב- 1980 התמודד בבחירות על ראשות המועצה האזורית אלונה (על שם האלונים הרבים באזור), וכיהן כיו"ר המועצה 20 שנה.
איך הגיע אלי לייצור יין? התשובה מאפיינת מגדלי ענבים רבים שחדרו לתחום יקבי הבוטיק.
"תמיד אהבתי יין, ותמיד הפריע לי שאנחנו מגדלים ענבים ומשווקים לכרמל מזרחי שקובע מחירים – וברצונו נותן או לא נותן כסף עבור הענבים. החלטתי שכאשר אפרוש אקים יקב", אומר אלי.
ופני, העזר שכנגד, משלימה ומחזקת: "זה היה החלום שלו, ולא האמנתי שיגיע לזה כשהיה יו"ר מועצה והיה כל כך עסוק".
כאן נכנסת לתמונה הצלע השנייה: משפחת רבאו. באותן שנים הגיע מיכה רבאו לגבעת נילי ורצה לקנות מגרש על תקן של "אנשי מקצוע". כשהתקבל התברר לאלי ולמיכה כי ההיכרות ביניהם הנה מימי הצנחנים. שיחה ועוד שיחה, והשניים הבינו שיש להם אותו חזון של ייצור היין. הם החליטו להתחיל בקטן – חבית אחת. לאחר שראו כי היין מוצלח, עלו לשתיים ושלוש חביות, וב- 2005 כבר ביקבקו 4,300 בקבוקים וב2006 כ- 5,000. השנה ייצרו יותר: מהקברנה בלבד יהיו 3,000 ליטר, כלומר 3,750 בקבוקים, וביחד עם המרלו והרוזה תסתכם תוצרת שנת 2007 ב- 7,500 בקבוקים.
כיום יש ביקב 16 חביות, ובהזמנה 6 חביות חדשות שיתווספו אליהן. מבחינת החביות משתדלים ביקב אלונה שהשפעת העץ תהיה מינימלית, למקסימום אמירה של פירותיות הענב.
ואם פירותיות, אלי מתנסה גם בייצור ליקרים מעודפי הפרי האדירים בעונה: תפוזים, נקטרינה, פסיפלורה, ותות עץ, וגם ליקרים מפירות חדשים הצצים בארצנו.
ומהיכן הידע? מיכה רכש את הידע היינני שלו מספרות באנגלית, ואלי הוא בוגר שני קורסים במכון התקנים, אותם העביר יאיר מרגלית, ידיד של אלי, שהדביק אותו בחיידק ששכנע עוד יותר להיכנס לתחום. לאחר מכן עבר אלי שנת לימודים עם יאיר מרגלית בתל-חי, ביחד עם אילנה רבאו, רעייתו של מיכה. היום הם נעזרים באילנות גבוהים בענף: תשבי, ססלוב ומרגלית.
אחרי שאנשי יקב אלונה הכשירו עצמם, וגם ראו שהצליחו למכור את כל תנובת הייצור בשיווק עצמי למסעדות (גילי'ס, טבולה, רושפלד, סבסטיאן, יורם ירזין ומסעדותיו) וללקוחות פרטיים, הם החליטו להגדיל את היקף הייצור.
הכרם והיין
למשפחת אזולאי יש 25 דונם כרם, שחלקו הקטן היום נמכר החוצה. מרבית כרמי המשפחה היו דווקא ענבי קריניאן – סוס העבודה של כרמל. את המרלו והקברנה נטעו כשהתחילו לאקלם אותם באזור, ולא מכבר נטעו גם שירז וקברנה פרנק, שב- 2009 יניבו פרי. ב- 2008 ייכנס להנבה גם כרם קברנה סוביניון חדש, והשנה יעשו מהמרלו גם יין רוזה .
האגרונום עידו אביאני, שמטפל בכל הכרמים של ססלוב, מלווה בכל הגידול, והתנובה הנה כ- 800 ק"ג לדונם.
את החלטות היומיום של היקב מקבל אלי אזולאי, אבל פעם בשלושה שבועות לפחות נפגשים שותפי אלונה, טועמים, בודקים ומחליטים במשותף.
אלי מסביר את חשיבות הקשר בין הבעלות על הכרמים לייצור היין ביקב: "לייננים יש בעיה של התמודדות עם ענבים אותם לא גידלו. אנחנו יודעים איך לדשן, להשקות, לדלל שריגים ואשכולות. אנחנו מלווים את הגפן בכל תהליך הגדילה למציאת הצלבה מיטבית של פרמטרים. יש לך ככורם את הזכות לקחת את הפרי ולעשות משהו שגורם אושר והנאה לאנשים. לא תמיד זה בא לביטוי בכסף, אבל גורם אושר לאנשים. עשיית יין חייבת לבוא מתוך אהבה, אחרת זה טכני וכימיה ולא עשייה".
ובאשר לבציר ביקב: "יש חברים מכל הארץ שמגיעים מכל הארץ ביום הבציר, מקבלים מזמרות – בוצרים ידנית, אוספים עם הטרקטור, מביאים לרחבה, פותחים שולחן ענק לארוחת בוקר כפרית ושתיית יין על הבוקר. אחרי זה מרסקים ועושים איתנו את כל התהליך – ואוי לנו אם לא נזמין אותם".
ומה החזון של יקב אלונה?
"לעשות מענבים שגדלים על ידנו באזור את היין הכי טוב שאפשר, ולהוכיח שלא חייבים לגדל בכרמים בגובה אלא לנצל תנאי מיקרו אקלים של עמק התנינים עם רמות קרה טובות, ובריזה טובה בקיץ שזורמת אל העמקים ועושה טוב לענבים".
טעימת יינות יקב אלונה
אלונה מרלו קברנה 2005 – עשוי מ- 85% ענבי מרלו, 15% ענבי קברנה סוביניון מהכרמים של משפחת אזולאי בגבעת נילי. ייחודו ב- PH נמוך של 3.24. היין שהה 14 חודשים בחביות, ומפגין שפע של טעמים וניחוחות של גרגרי יער שחורים, שזיפים מיובשים, עשבי תיבול ציפורן ועץ קלוי ברקע. המחיר 55 ₪.
אלונה קברנה מרלו 2005 – עשוי מ- 85% קברנה סוביניון, 15% מרלו מהכרמים של משפחת אזולאי בגבעת נילי. כאשר זן הקברנה סוביניון הוא הדומיננטי בבלנד, מופיעים הפירות והטאנינים הרכים שעוטפים את החך, ומתקבל יין ארומטי, עם רבדים של דובדבנים ופירות. המחיר 65 ₪.
יין זה חביב עליי מבין השניים, אבל זו העדפתי האישית.
קריניאן 2004 – לא לשיווק מסחרי: כ- 50 בקבוק נשארו ליקב אלונה מהקריניאן 2004, אותו הם שומרים לאירועים משפחתיים. השנה, מבציר 2007 כבר הפיקו לקח חיובי, ויש כבר שתי חביות וכ- 700 בקבוקים אותם ישווקו ב- 2009. צבעו של הקריניאן ארגמני, נוטה לסגול כהה ואטום. באף וניל ותבלין ופרי שחור מרוכז. גוף היין מלא, רחב ועשיר, אך ללא תחושה של כבדות. היין רענן ומאוזן. הסיומת בינונית, פרחונית וחמצמצה.
